שירתו של החורף

לא אשכח לעולם את דמעותיה בחושך את פניי הלבנות מבקשות מחילה בשבועות ובדם, אני נלחמתי כל בוקר לאהוב ולנצור, את זאת האהבה אני רץ לבד על שביל האושר איך לילות רעים עלו ביוקר את כבר לא נשארת אותה ילדה פוחד כל כך להישאר לבד לוקח את כל מה שבא ליד אפילו אם הסוף יהיה עצוב הייתי מתפרק עלייך שוב כוסות ריקות הבית מלוכלך זרקת את הכבוד שלי לפח אני לא אדע עוד שקט לעולם שותה בוכה ותכף נעלם לא ישמע אף אדם את שירתו של החורף את ליבי שנדם בגללך אהובה אז הלכתי לים מתבודד לי בגשם כולי וודקה וזעם שתמות האהבה אני רץ לבד על שביל האושר איך לילות רעים עלו ביוקר את כבר לא נשארת אותה ילדה פוחד כל כך להישאר לבד לוקח את כל מה שבא ליד אפילו אם הסוף יהיה עצוב הייתי מתפרק עלייך שוב כוסות ריקות הבית מלוכלך זרקת את הכבוד שלי לפח אני לא אדע עוד שקט לעולם שותה בוכה ותכף נעלם פוחד כל כך להישאר לבד לוקח את כל מה שבא ליד אפילו אם הסוף יהיה עצוב הייתי מתפרק עלייך שוב כוסות ריקות הבית מלוכלך זרקת את הכבוד שלי לפח אני לא אדע עוד שקט לעולם שותה בוכה ותכף נעלם