שלום לך

פעם הייתי מקנא בכל מי שהיה בך בכל מי שטייל בך והכיר את הלכלוך פעם הייתי נופל כמו נרקומן ורק מכור לטוב שאת נתת בדיעבד הכל הפוך את שיכורה מהסיגריות מסריחה מאלכוהול כי ככה זה אצל כאלה שנותנים הכל בזול את פיתוי ותאווה נתת ללב שלי סטירה ותכלס כולם כבר עברו עלייך אני עדיין מקלל את השנים שאת שרפת לי שונא לזכור את כל החברים שאז לקחת לי את שכטות ריכולים האנשים האבודים ממה הם מתרגשים לחזור אלייך? ואיך זה לא נשאר בך בן אדם אחד נורמלי כולם אותו דבר כולם רצים אני לא בא לי בסוף את רק תקופה ואנשים כמו מחלה ממה הם מתרגשים לחזור אלייך? ואיך מהחלון כבר לא צפוף כמו שהיה בך והיא שקטה היא לא כמוך צורחת בלילות שפויה עם מטרות ולא כמוך את משוגעת גורמת בחיוך שקרן לחזור לטעויות את נרדמת בבקרים ומתעוררת בלילות איך השארת אותי קפוא דלוק עם כל המחשבות פריפריה זה חלום אם זה הכי רחוק ממך מרחם על הדפוקים שנשארו עוד בצילך עדיין מקלל את השנים שאת שרפת לי שונא לזכור את כל החברים שאת לקחת לי את שכטות ריכולים האנשים האבודים ממה הם מתרגשים לחזור אלייך? ואיך זה לא נשאר בך בן אדם אחד נורמלי כולם אותו דבר כולם רצים אני לא בא לי בסוף את רק תקופה ואנשים כמו מחלה ממה הם מתרגשים לחזור אלייך? את האמת הכל עבר וכבר חזרתי להורים חזרתי להניח לא נופל לרחמים למעלה הוא יודע לא נתון לחסדים אני ונחמן חברים שלום לך תל-אביב